תביעות בשל ייעוץ גנטי רשלני: דוגמאות מפסקי דין

בסקירה שלפניך נביא מספר דוגמאות מתוך תביעות שהוגשו בעילת רשלנות רפואית, בהם נקבע כי אנשי הצווות הרפואי התרשלו במילוי תפקידם ולא העניקו ייעוץ גנטי נדרש ומתבקש, כאשר רשלנותם הובילה ללידת צאצאים הלוקים בתסמונות ומומים גנטיים קשים.

נדגיש כמובן, כי בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הלוקים במום גנטי או מחלה תורשתית, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ובחינת נסיבות ההריון והלידה, בטרם נקיטת פעולות כלשהן, גם אם המחלה הגנטית מתגלה בגיל מאוחר יחסית, כמו למשל במקרה של אבחון אוטיזם בגיל 2-3.

רשלנות חמורה וקיצונית בייעוץ הגנטי - ע"א 1355/11

התביעה עוסקת בתאומים אשר נולדו בשנת 2006 בבית החולים הדסה בירושלים. במהלך ההריון האם עברה בדיקת אולטרסאונד וכן בדיקות סקר וייעוץ גנטי.

בשלב מסויים בהריון, האם נאלצה לעבור בדיקות אולטרסאונד כל שבועיים והוא הוגדר כהריון בסיכון גבוה. לכן, האם  הופנתה למרפאה להריון בסיכון גבוה, בפועל היא לא הלכה למרפאה זו. בסופו של יום, הלידה היתה תקינה ואולם כעבור תקופה קצרה התגלתה אצל התאומים פגיעה מוחית קשה.

בכתב התביעה נטען על ידי הורי התאומים, כי בית החולים והצוות הרפואי לא הזהיר אותם ולא הסביר להם מה המשמעות של הריון בסיכון גבוה או כי קיימים סיכויים של 25% ללידת תאומים הסובלים ממחלות קשות וזאת על סמך תוצאות הייעוץ הגנטי.

מנגד הגורמים הרפואיים טענו כי האשמה היא על ההורים אשר לאחר שעברו ייעוץ גנטי לא פנו עם התוצאות לקבלת הסבר בדבר הסיכונים. מעבר לכך נטען בכתב ההגנה כי למרות שההריון הוגדר בסיכון גבוה, האם לא פנתה למרפאה אשר אליה הופנתה.

בית המשפט העליון, אשר הסוגיה התגלגלה לפתחו, סקר את נסיבות המקרה מהן עלה כי תוצאות הבדיקה הגנטית לא היו חיוביות ולמרות זאת הצוות הרפואי התנהל כאילו הן חיוביות, משמע - לא הסביר להורים בפועל אודות הסיכונים ולא נקט אמצעים לוודא כי הם מודעים לסיכונים אלו.

כל שהיה במקרה זה הוא שליחת התוצאות בדואר לכתובת ההורים. התנהלות זו של הצוות הרפואי היתה רשלנית ולכן יש להטיל עליהם את האחריות ללידת התאומים כשהם סובלים מפגיעה מוחית קשה.

בפסק הדין הוסבר כי במקרה של תוצאות בעיתיות במסגרת ייעוץ גנטי ובבדיקות הגנטיות, חלה על הצוות הרפואי אחריות מלאה להסביר להורים את משמעותן האפשרית של תוצאות הבדיקות וליידע אותם לגבי האפשרויות הנובעות מתוצאות הבדיקות כאמור.

בית המשפט העליון פסק כי יש לפצות את התובעים בסכום מצטבר של כ-1,900,000 ₪ לפני ניכויי סכומים אשר קיבלו התובעים מגופים שונים ולרבות המוסד לביטוח הלאומי.

המדובר על פסק דינו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 1355/11 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' קופת חולים מאוחדת אשר ניתן בתאריך 9.2.2015.

ייעוץ גנטי רשלני במקרה נדיר ביותר - ת"א 1204/02

עניינה של תביעה זו היה באשה אשר היתה בהריון וידעה כי היא נושאת גנים של מחלה תורשתית נדירה וקשה. לפיכך, היא ובעלה, פנו עוד בתחילת ההריון אל הנתבע שהיה מומחה בייעוץ גנטי.

בדיקה שבוצעה גילתה כי קיים חוסר במבנה הכרומוזומים של העובר וזאת בהתאם להערת המעבדה בהולנד אשר ביצעה את הבדיקה.

המומחה התעלם מהערה זו ואישר להורים להמשיך בהריון. עמדתו היתה כי הילדה אשר עתידה להיוולד תהיה נשאית של המחלה אבל לא תלקה בה.

ההריון הוגדר תקין והלידה עברה בשלום. כעבור 10 שנים, הילדה שנולדה אובחנה כסובלת ממחלת ALD, מחלה אשר גורמת לירידה בתפקוד השכלי עד אשר החולים בה מגיעים למצב של תרדמת ומוות. חשוב לציין כי ברוב המקרים המוכרים לרפואה מחלת ה-ALD פוגעת בעיקר בזכרים.

בשל גילוי המחלה הקשה הוגשה תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית ולאור התרשלותו של הרופא בפענוח תוצאות הבדיקות הגנטיות, לא כל שכן כאשר המדובר היה במומחה לייעוץ גנטי.

לטענת התובעים, המומחה התעלם מתוצאות בדיקת המעבדה ולכן התנהל באופן רשלני. אילו היה ער להערת המעבדה בהולנד, הלידה היתה נמנעת וכתוצאה מכך לא היתה נולדת ילדה הסובלת מן המחלה הקשה וחשוכת המרפא.

לטענת המומחה, שעה שהתינוקת היתה ממין נקבה, על אף העובדה כי תוצאת המעבדה הראתה שהיא נושאת את הגנים של המחלה, הרי שלא היה בכך סיכון להריון והמומחה לא התרשל, שכן המחלה פוגעת בזכרים בלבד.

לכן, מצב בו נקבה תחלה במחלה, ולא נשאית בלבד, הוא מקרה נדיר שאין ולא ניתן היה לצפותו. עוד צויין כי עד למועד הגשת התביעה, הוכרו רק שתי נשים בעולם שלקו במחלת ALD.

בית המשפט פסק כי הגם שמדובר במקרה נדיר, אין משמע כי לא ניתן לצפותו. נסיבות העניין חייבו את הרופא המומחה לבצע בדיקות נוספות ולא להסתפק בקביעתו הראשונית כי ניתן להמשיך בהריון שעה שמדובר בנקבה ולא בזכר.

תוצאת הבדיקה בהולנד היוותה "נורה אדומה" ואסור היה למומחה להתעלם ממנה. התנהלותו בפועל היוותה הפרה של חובת הזהירות החלה על רופא סביר.

בית המשפט הוסיף וציין כי הצניעות יפה לכל אדם וגם לרופאים, אילו היה המומחה קשוב למידע הרפואי, לעמיתיו הרופאים וכן להורים, הרי שכל הסבל היה נמנע.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק לתובעים פיצויים בסכום עתק העולה על 12,000,000 ₪ בשל הרשלנות הרפואית החמורה ולמרות שהמדובר היה על מקרה תקדימי.

המדובר בפסק הדין החשוב בהליך ת"א (ב"ש) 1204/02 פלונית (קטינה) נ' פרופ' אלמוני אשר ניתן ביום 1.9.2008.

חובה ליידע את ההורים לגבי כל אפשרות - ת"א 29349-12-12

בתביעה זו, במהלך ההריון עלה כי התינוקת סובלת מהאטה בקצב ההתפתחות. הנתבעים לא העירו את תשומת לב ההורים ולא ציינו בפניהם כי העובדה לפיה התינוקת סובלת מהאטה בקצב הגדילה ובאופן חמור יכולה ללמד אודות נכות צפויה.

בסופו של יום התברר כי נולדה תינוקת הסובלת מנכות נוירולוגית קשה ביותר. 

לטענת התובעים, אילו היו מפנים את האם לקבלת ייעוץ גנטי ובדיקות מתאימות, היה מתגלה כי קיים מום כרומוזומולי בתינוקת ולא היה צריך להמתין עד לאחר הלידה כדי לגלות זאת.

לטענת הנתבעים, היו מספר אסכולות רפואיות בתחום זה. לפי חלק מהן לא היה צורך לערוך בדיקה גנטית נוספת ולכן אין לראות במקרה כמעיד אודות התרשלות של מי מהנתבעים.

בית המשפט פסק כי טענות הנתבעים אינן מקובלות ויש לדחות אותן. העובדה כי קיימת אסכולה רפואית אחת אשר פוטרת לכאורה מביצוע בדיקה גנטית אינה מצדיקה הולדה בעוולה.

כן נפסק כי הנתבעים התרשלו בכך שהפרו את החובה ליידע את האם על כך שישנן אסכולות רפואיות הרואות בנתוני התינוקת והאטה בגדילה כמצדיקים הפנייה לקבלת ייעוץ גנטי מעמיק וביצוע בדיקות נוספות, שהיו עשויית במידה גבוהה של וודאות להוביל לאבחון המום הקשה כבר במהלך ההריון.

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לזכות התובעים פיצויים ניכרים בסכום העולה על 8,000,000 ₪.

המדובר בפסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי בהליך ת"א (י-ם) 29349-12-12‏ ר' ר' נ' שירותי בריאות כללית אשר ניתן ביום 17.8.2016.

אי הפניה לייעוץ גנטי למרות ממצא בעייתי בהריון ראשון - ת"א 7482/05

המדובר בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשל אירועים שהיו קשורים באופן ישיר להריוניה השני של התובעת.

בכתב התביעה צויין כי במהלך ההריון הראשון שלה היא הופנתה לביצוע בדיקת חלבון עוברי ואז התגלה קיומו של מום מולד בעובר. בשל תוצאות הבדיקה האישה הופנתה לבדיקות נוספות, במסגרת ייעוץ גנטי מעמיק, ואלו לימדו כי ההריון תקין. בסופו של יום אכן נולד תינוק בריא.

בהריון השני, האישה יידעה באופן מפורש את הרופא המטפל כי במהלך ההריון הראשון עברה בדיקות במסגרת ייעוץ גנטי וכי היה חשש לקיומו של מום מולד בעובר.

למרות זאת, הרופא המטפל לא הפנה אותה לקבלת ייעוץ גנטי מעמיק ובשל כך לא התגלה כי העובר סובל שברחמה סובל ממום שאותו ניתן והיה צריך לאבחן, והוא נולד עם תסמונת דאון.

לאור זאת, הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל וקופת החולים אשר העסיקה אותו וזאת בעילת הולדה בעוולה.

לטענת ההורים התובעים, הטיפול שניתן במהלך ההריון היה רשלני ולא נערכו בדיקות גנטיות נדרשות שהיו עשויית לאבחן במהלך מעקב ההריון כי העובר סובל ממום.

יתרה מזאת, הרופא המטפל התעלם מתוצאת בדיקת אולטרסאונד אשר המליצה לערוך בדיקות נוספות. מנגד טענו הנתבעים כי אין להטיל עליהם אשמה אלא דווקא על התובעים אשר ידעו שחובה עליהם לעבור ייעוץ גנטי מפורט בשל נסיבות ההריון הראשון.

עוד נטען כי האם הופנתה במהלך מעקב הריונה לקבלת ייעוץ גנטי ובחרה שלא ללכת אליו.

בית המשפט פסק כי הרופא המטפל וקופת החולים התרשלו בביצוע תפקידם. נפסק כי הנתבעים לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח כי האם הופנתה לקבלת ייעוץ גנטי כנטען.

לא הוצגו בפני בית המשפט תוצאות בדיקות או רישומי מעקב הריון של הרופא המטפל וכן לא הערות או התייחסות לעובדה לפיה האם לא פנתה בפועל לקבלת ייעוץ גנטי.

מנגד, מצא בית המשפט להטיל אשם תורם גם על התובעים (ההורים) אשר ידעו אודות הסיכונים ואף פנו באופן אקטיבי לרופא המטפל בעניין הבדיקות אך בחרו שלא לפנות לקבלת ייעוץ גנטי.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יש להטיל אחריות בהיקף של 70% על הנתבעים.

המדובר בפסק הדין המעניין בהליך ת"א (י-ם) 7482/05 פלוני נ' ד"ר אלמוני אשר ניתן ביום 25.1.2007.

עוד בנושא: אבחון מוטציות הגורמות לאוטיזם בבדיקת צ'יפ גנטי